החלק הראשון של הספר עוסק בתפיסה הביטחון של הקומה העליונה בנפש – אמונה וביטחון שלמים ומוחלטים בקב״ה בלבד, בהפשטה גמורה ללא התייחסות לשום לבוש. מדרגה זו שייכת לבני עליה העמלים כסדר להאיר יותר ויותר את אור האמונה בנפשם, ולבנות את עולמם הפנימי. במדרגה זו מעבר לעיסוק בתולדות כח הביטחון האמיתיים, שעניינם הביטחון בקב״ה שיצליח אותי להפיק רצוני, ולמשוך לי את השפע הנחשק ממקור עליון. מעבר לביטחון בבורא שיושיע בעת צרה וצוקה. מעבר להתחזקות בביטחון שמה שהקב״ה גזר עלי הינו טובתי המוחלטת. העבודה על ביטחון הינה התמודדות עם נקודת השורש שמחסרת אותו שהיא – מציאות האדם בעולם המוקף במעכבים: הן מהמעכב התחתון ביותר של חולשת גופו הגשמי, ועד לכל בעלי הרצונות המנוגדים לרצונו, ואף מעבר לכך כוחות עליונים רוחניים המכשילים אותו. ההימצאות במצב שקיימת התנגדות לאדם סותרת את הביטחון. ממילא נבין כי הביטחון הוא עצם הימצאותו של האדם במקום, בזמן ובתפיסת נפש עמוקה שאין בהם מעכבים התנגדויות מלחמות ותמורות.
אולם האדם לעולם יהיה חסר, תמיד יהיו כוחות המתנגדים לו. לעומת כך, הכח היחידי בעולם שאף אחד אינו יכול להתנגד אליו – הוא רק הקב״ה לבדו. לפיכך ההגדרה המדוייקת של מהות הביטחון הינה – ביטחון במי שאין שום כוח שיכול להתנגד אליו. ומכך נגזרת הגדרת עבודת הביטחון הפנימית המדויקת – על האדם לעמול לצרף את נקודת עומק פנים נפשו אל המציאות האחת ויחידה בלבד שאין לה שום התנגדות – האל האחד יחיד ומיוחד ית״ש.
החלק השני של הספר מפתח את העבודה לפי התפיסה הביטחון לפי הקומה התחתונה בנפש, אך היא התואמת למדרגת רוב בני דורנו. אשר על כן רובינו אמורים ללמוד ולהבין אותה, ולהתחיל את עבודתינו ממנה ולמעלה. בתפיסה זו הביטחון עניינו כך: הקב״ה העניק לכל אדם כח עיקרי שורשי ויסודי בנפשו, אורו של הבורא ׳מתלבש׳ בכח זה ודרכו הוא פועל בהתלבשות באדם, זהו האני של האדם. תכלית האדם לעבוד את הקב״ה מתוך האני שלו, מתוך אותו כח וענפי הכוחות המשׂתרגים ממנו, ולהוציאם לפועל בשלימות. רק כאשר אדם מזהה נכון את האני שלו שהוענק לו מבוראו, ופועל מתוכו, הוא חי את האני מי שאני שלו, משם נפשו שואבת ביטחון איתן בהצלחתו בחיים כולם.
